עו"ד נלי רוסמן–גליס, שופטת (בדימוס)

גישור, בוררות, ליווי משפטי, הסכמים, צוואות, ייפוי- כוח מתמשך משפט אזרחי, דיני משפחה, דיני ירושה ועיזבון

כאשר כיהנתי כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה, במחוז תל אביב, שאפתי להסדרה מהירה וכוללת של סכסוכים זוגיים ומשפחתיים, כמו גם סכסוכי ירושה ועיזבון. כאז, כן עתה, אני רואה בחתירה להסכמות, המשחררות את הצדדים מעול הסכסוך, תוצאה שראוי להשקיע בה את מירב ומיטב המאמצים והמשאבים

על מנת לפתור סכסוך באופן מהיר ויעיל, ניתן לקיים הליך של גישור, בוררות או שילוב של השניים, לפי הצורך.

מדובר בהליכים חסויים, אשר כל הנאמר או המוצג במסגרתם, נשמר בסודיות.

יישוב מחלוקות באופן זה הוא מהיר ותורם לחיסכון בעלויות הגבוהות של ניהול הליך משפטי, לוודאות מוגברת ולקידום השגת פתרונות באופן עצמאי. כל זאת, לצד צמצום הפגיעה הרגשית, שעלולה להיות מנת חלקם של צדדים להליך דיוני – בכלל וכאשר הם בני משפחה- בפרט. 

מעבר לפתרון מהיר של סכסוך משפטי קיים, ניתן גם למנוע ניהולם של סכסוכים משפטיים עתידיים באמצעות הסכמים שונים, הצופים פני עתיד, כגון – הסכמים בין-דוריים, הסכמי שיתוף במקרקעין, הסכמי ממון טרום -נישואים, הסכמים לחיים משותפים, הסכמי הורות, הסכמי פירוד, הסכמי שלום בית ולחלופין גירושין, הסכמים בין יורשים ועוד.

על מנת למנוע מחלוקות וסכסוכים בנושאי אפוטרופסות, ניתן לערוך במשרדי ייפויי- כוח מתמשך ובמקרים המתאימים- "מסמך הבעת רצון".

בכל הנוגע למניעת מחלוקות בנוגע לירושה, חלוקת עיזבון והיקפו – ניתן לערוך במשרדי צוואות.

עו"ד נלי רוסמן–גליס, שופטת (בדימוס)

גישור

בהליך גישור, נפרשים בפני כל צד – סיכוייו המשפטיים בדיון בפני הערכאות השונות, לצד שיקולים שאינם- משפטיים, הנוגעים לסוגיות השנויות במחלוקת: שיקולים רגשיים, כלכליים ומעשיים, צופי – פני הווה ועתיד.

ככל שיש צורך- נעשה הדבר בשיתוף פעולה עם גורמי טיפול, רווחה, רפואה או כלכלה רלבנטיים.

לאחר הצטיידות בסיכויים ובסיכונים המשפטיים, כמו גם יתר השיקולים הנלווים, קבלת מידע מכל צד אודות האינטרסים והצרכים השונים, אותם יש לקחת בחשבון, מתגבשת על ידי הצעה להסכם, אשר יוביל לפתרון מלוא המחלוקות. בכך- מתייתר הצורך בניהול הליכים משפטיים.

יישוב מחלוקות באופן זה, מאפשר לצדדים לנהל את ההליך בזריזות, בנועם, תחת ליווי, הדרכה, ייעוץ וכיוון מאת גורם מקצועי, בלתי-תלוי ונעדר- אינטרס בהתמשכות ההליך.

על פי רוב, הליך הגישור אינו מצריך יותר משניים עד ארבעה מפגשים, לשם גיבוש עקרונות מוסכמים, אשר על בסיסם ניתן להכין הסכם כולל, שיהיה בר תוקף של פסק-דין.

הליך הגישור הוא חסוי ומאפשר לכל צד לקחת בו חלק באופן חופשי, מבלי לחשוש כי חשיפה כזו או אחרת, עלולה בעתיד לפגוע בזכויותיו, בערכאות הדיוניות.

עו"ד נלי רוסמן–גליס ולקוחות

בוררות

בוררות הנה הליך משפטי, במסגרתו צדדים מבררים את המחלוקות ביניהם, בדומה לבירורן בפני בית המשפט המוסמך, במספר הבדלים עיקריים:

  • הצדדים הם שבוחרים את זהות הגורם השיפוטי אשר יכריע בסכסוך. זאת להבדיל מבירור הסכסוך בבית משפט, בפני שופט אקראי, שזהותו אינה נתונה לבחירה.

     

  • הצדדים יכולים לבחור את אופן ניהול הליך הבוררות, על ידי החלת סדרי דין זהים לאלו הנוהגים בבית המשפט או על ידי החלת סדרי דין אחרים.

     

  • הצדדים זוכים לבירור מהיר, יעיל ומקיף של המחלוקות ביניהם, כאשר פסק הדין הסופי ניתן בתוך שבועות עד חודשים ספורים מתחילת הבוררות.

     

  • הליך הבוררות מתנהל באופן פרטי לחלוטין, ללא מחויבות של הבורר לפרסם את הפרוטוקולים, ההחלטות ופסק הדין ובכך נשמרת פרטיותם של הצדדים, על הצד הטוב ביותר.

 

בהליכי בוררות המתנהלים בפניי, כבוררת, סדרי ניהול הדיון הנם גמישים ונתונים להסכמת הצדדים.

ניתן להסכים על הליך יעיל, קצר ותכליתי, תוך הגבלת כמות הדיונים, כתבי הטענות וחקירות הצדדים.

ההליך מתנהל תחת סודיות מוחלטת. כתבי בית הדין, הפרוטוקולים, חוות- דעת המומחים ופסק הדין אינם מתפרסמים.

ניהול הליך משפטי בבוררות חוסך בעלויות משפט גבוהות, שהנן פועל יוצא של תשלום אגרות בימ"ש, שכ"ט עורכי דין לייצוג, על פני תקופת התדיינות ממושכת, ועוד.

הליך בוררות מסתיים על פי רוב, בתוך 3-6 חודשים ופסק הדין הסופי ניתן בסמוך לכך.

ייפוי-כוח מתמשך

ייפויי כוח מתמשך הנו מכשיר משפטי חדש יחסית, באמצעותו יכול כל אדם בגיר לתת הוראות שייכנסו לתוקף, במקרה בו הוא יהיה נעדר כושר להחליט החלטות על גופו, על רכושו או בכל עניין מענייניו האישיים.

ללא הסדרת ייפוי-כוח מתמשך, בית המשפט לענייני משפחה הוא שמכריע לגבי הגורם המתמנה "כאפוטרופוס" על מי שאינו מסוגל עוד להחליט לגבי ענייניו.

מינוי אפוטרופוס על ידי ביהמ"ש עשוי להיות זמני או קבוע, לענייני גוף או לענייני רכוש ומתנהל במעורבות בני משפחה, נציגים מטעם המדינה, עובדי רווחה וסעד .

בהליך זה, על בית המשפט לנסות ולהתחקות אחר רצונו של האדם שיש למנות לו אפוטרופוס, הן בנוגע לזהות האפוטרופוס שימונה לו והן בנוגע לכל אשר ייעשה בגופו וברכושו.

על מנת למנוע מחלוקות וסכסוכים בנושאי אפוטרופסות, ניתן לערוך במשרדי ייפויי כוח מתמשך ובמקרים המתאימים- "מסמך הבעת רצון".

על ידי עריכת ייפויי כוח מתמשך, ניתן למנוע קיומו של הליך משפטי בעניין אפוטרופסות, ואת המחלוקות שעלולות להיווצר בעקבותיו, תוך קביעה מראש של זהות מיופה הכוח שישמש כאפוטרופוס בבוא היום בכל נושא ונושא. ניתן ורצוי לתת, במסגרת ייפוי- הכוח המתמשך, הוראות מקדימות באשר להחלטות אותן יהיה על מיופה הכוח לקבל במישורים השונים של תפקידו.

הסדרה של ייפוי כוח מתמשך חשובה בעיקר להמשך פעילות רצופה בעסקים ובחברות, בהם שולט אדם שנקלע למצב זמני או קבוע של היעדר יכולת לקבל החלטות. זאת, על ידי כניסה לתוקף של ההוראות שניתנו על ידו מראש.  ללא קיומו של ייפויי כוח מתמשך, עלולה הפעילות העסקית להיות מוקפאת למשך זמן שהנו קריטי לחיי העסק ולתפעולו השוטף, עד אשר בית המשפט יסיים את מלאכתו בבחינת מצבו של בעל השליטה בעסק, בצורך למנות לו אפוטרופוס, בבחינת זהות האפוטרופוס, אישורן מראש של פעולות האפוטרופוס ועוד.

צוואה

כל אדם בגיר רשאי לערוך צוואה ולהורות בה את אשר ייעשה ברכושו, לאחר פטירתו.

עריכת צוואה מסודרת אצל משפטן בקי, לרוב- מונעת סכסוכים בין בני משפחה הן בנוגע להיקף העיזבון (הגדרת הרכוש השייך למצווה) והן בנוגע לאופן חלוקתו.

עת דנתי רבות כשופטת, בסכסוכים בנושאי צוואה וירושה, נוכחתי פעם אחר פעם, כי לו היו נערכות הצוואות -נשוא המחלוקת באופן מקצועי, יכול היה הסכסוך המשפטי לגביהן- להימנע.

עריכת צוואה היא אינה עניין של מה בכך ויש להקפיד לעשותה, בהתייעצות עם בעל ידע משפטי רחב -היקף, בכל הנוגע למשמעויות השונות של סוגי ההוראות שניתן לכלול בה.

הורים לילדים קטינים ומי שמשמש כאפוטרופוס לאדם אחר, יכולים לכלול בצוואה את רצונם, באשר לזהות האדם שימונה כאפוטרופוס במקומם לאחר פטירתם- הוראה אשר תובא בחשבון על ידי ביהמ"ש,  כאשר הסוגיה תובא לפתחו.

מסמך הבעת רצון

הורים, שהם האפוטרופוסים הטבעיים לילדיהם הקטינים ומי שהוא אפוטרופוס, לבן משפחה בגיר, יכולים לערוך מסמך "הבעת רצון", בו יפרטו את זהות האנשים שברצונם, כי ימונו כאפוטרופוסים תחתיהם, מקום בו הם לא יוכלו לשמש בתפקידם.

יש לשים לב כי אין מדובר בהבעת רצון, למקרה בו הורה לקטין או אפוטרופוס (לבן משפחה בגיר) נפטר חו"ח, ולמקרה זה ניתן להביע רצון מתאים, במסגרת צוואה.

המדובר במסמך שכוחו יפה למקרים, בהם נבצר באופן זמני או קבוע, בחייו של ההורה/האפוטרופוס מלמלא את תפקידו, כגון- במצב של אי-הכרה, נסיבות המונעות שהות במדינת ישראל,  נסיבות של תחלואה נפשית או פיזית, המונעות את המשך התפקוד ועוד.

מסמך זה נערך במשרדי, לאחר שקילת מלוא השיקולים הרלבנטיים לעניין ומופקד במשרדי האפוטרופוס הכללי.

במקרה בו חלילה, הוריו של קטין או אפוטרופוס לבן משפחה בגיר אינם יכולים עוד למלא את תפקידם, מסיבה כזו או אחרת, יתקיים דיון, בפני ביהמ"ש לענייני משפחה, באשר למינוי אפוטרופוס חליפי. כאשר קיים מסמך "הבעת הרצון", זה יעמוד לנגד עיניו של ביהמ"ש והאמור בו יובא בחשבון ולעתים אף יכריע את הכף.

לדלג לתוכן הראשיהצהרת נגישותיצירת קשר בדואר אלקטרונייצירת קשר טלפונימפת האתר
דילוג לתוכן